עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

קיצור תולדות תעשיית הרכב הישראלית

17/04/2013
הגדל

כל הניסיונות להקים תעשיית רכב בישראל נכשלו בדיוק כמו שנכשל הניסיון לפתח ולייצר את מטוס הלביא. הכל מהסיבה הפשוטה- השוק הישראלי הוא קטן מדי, רחוק ממרכזי החדשנות העולמית בתחום ובעיקר דל במשאבים כספיים. בכל זאת ההיסטוריה של תעשיית הרכב הישראלית היא מרתקת למדי והחלה כבר בשנת 1935 הרבה לפני שהסוסיתא המיתולוגית, הקונטסה, הלארק והכרמל עלו על הכביש.

 

הניסיון הבריטי של חברת סטנדרט לייצר רכב בישראל נכשל, ולאחר יצור של מספר מכוניות בודדות קו הייצור נסגר. לאחר קום המדינה היה ניסיון למשוך את חברת פורד לארץ ואף את פיאט, אך הניסיונות לא צלחו.

 

מי שהרים לבסוף את הדגל הייתה החברה האמריקאית קייזר פרייזר בשותפות עם אפרים איליו. יחד הקימו בשנת 1951 בחיפה מפעל להרכבת מכוניות מתוצרת החברה ובהמשך גם החלו להרכיב במפעל ג'יפים מתוצרת ויליס. לאחר זמן התרחב המפעל ובשנת 1954 החל להרכיב את המכונית הצרפתית הקטר שבו. ב-1957 עשו בקייזר צעד נוסף עם ייצור הרנו דופין.

 

פאר היצירה של המפעל הייתה המכונית היפאנית הראשונה שדרכה על כבישי ארץ הקודש ב-1964, הקונטסה הינו שצויידה במנוע בנפח של 900 סמ"ק ושנה מאוחר יותר הוסיפו כמה סוסים למנוע והגדילו אותו ל-1,300 סמ"ק. עוד שנה חלפה וב-1966 החלו לייצר בטירת הכרמל את  הבריסקה עם מנוע בנפח של 1,300 סמ"ק. ב-1958, לאחר שהמפעל התבסס, יובאו לארץ מכלולי המשפחתית האמריקאית ה"לארק" מתוצרת חברת סטודיבייקר, שהורכבו אף הם בחיפה.

 

 

קייזר פרייזר פעלה במשך 18 שנים ייצרה, כ-56 אלף כלי רכב ונמכרה למתחרה הגדולה שלה אוטוקרס שפעלה אף היא בחיפה משנת 1952. כלי הרכב הראשון שיצא מסדנת אוטקורס ובשמה הראשון סדנת הרכב של  לדסילאב שנלר זו היה רליאנט, תלת  אופן בריטי שיועד לחלוקת מוצרי מזון. מאוחר יותר עבר המקום לידיו של  יצחק שובינסקי והחלום למכונית כחול לבן החל לרקום עור ופיברגלס.

 

הדגם הראשון שירד מפסי הייצור היה הסוסיתא המיתולוגית. גוף המכונית יוצר מפיברגלס והמנוע היה מתוצרת פורד. עקב מגבלות ממשלתיות 100 המכוניות הראשונות נמכרו בטורקיה ובדרום אפריקה. מהר מאוד התברר כי המכונית הזאת איננה מוצר עמיד וחברת אוטוקרס הייתה מחוייבת לשנות את תוכניות הרכב.

 

ב-1960 יוצרו כבר 300 מכוניות, שנה מאוחר יותר כבר נמכרו 760 כלי רכב וההצלחה הביאה את המפעל לשווקים חדשים, כאשר המוח היהודי הביא לידי פיתוח מכונית ספורט ייחודית בשם סברה שצויידה במנוע פורד. התגובות לסברה היו נלהבות אך לאחר ייצור של 280 מכוניות הופסק הייצור בשל מגבלות יכולת של אוטוקרס.

 

אוטוקרס לא פסקה לחדש והדגם הבא שיצא ממפעלה היה הכרמל שצויידה במנוע פורד ומאוחר יותר במנוע טריומף אנגלי. הכרמל הפכה להיות רכב השרד של קציני צה"ל, מה שפתח לה שערים בקרב מגזרים רבים בארץ. בצד הכרמל פיתחו באוטוקרס דגם סטיישן וטנדר וכן את הגלבוע עם ארבע דלתות.

 

באוטוקרס התרחבו והקימו קו הרכבה למשאיות מתוצרת החברה הבריטית ליילנד שמוקם באשדוד. תהפוכות הכלכלה הביאו לסגירת המפעל בשנת 1971 ומה שנשאר ממנו הוא קוו ייצור הג'יפים שהועבר למפעל בנצרת שהוקם בשנת 1966 והורכבו בו באותה התקופה את דגם האסקורט, שהורכב עד לשנת 1981.

 

במפעל בנצרת הורכבו דגמים שונים של חברת פורד כמו טרנזיט, משאיות דודג' 200 שהרכבתו החלה ב-1977,  אינטרנשיונל נביסטאר, קומנדקאר שהוחלף מאוחר יותר בדגם אביר, ג'יפ סופה M240. הרכיבו בשעריו כ-90,000 כלי רכב וכיום הוא עבד בנפחים נמוכים כאשר המכוניות מתוצרתו מיועדות בעיקר לכוחות הבטחון.

 

 

תעשיית הרכב הישראלית כיום מבוססת על חברות המייצרות מכלולים שונים לחברות בינלאומית ומשתי חברות העוסקות בהרכבת שלדות אוטובוסים על מכלולים המיובאים מחברות האם. בתחום פועלות חברת מרכבים וחברת הארגז. בצד חברות אלו הוקמה בקיבוץ סאסא חברת פלסן העוסקת בהשבחת ומיגון כלי רכב.

 

בתחום הפיתוח הטכנולוגי ראוי לציין את חברת "מובילאיי" שפתחה ומייצרת מערכות ראיה מתקדמות להתראה על שמירת מרחק, סטייה מנתיב, זיהוי הולכי רגל, רוכבי דו גלגלי, תמרורים ועוד. חברת מובילאיי משווקת את מוצרייה ליצרניות מובילות בעולם כדוגמת: ב.מ.וו. , וולוו, יונדאי ועוד.

עבור לתוכן העמוד