עבור לתוכן העמוד
דלג על עבור לתוכן העמוד

כבישים מסוכנים בישראל

14/08/2014
הגדל

דו"ח חדש של עמותת "אור ירוק" המבוסס על מחקר שביצעה ד"ר חנין פרח מעמותת וקרן רן נאור לקידום מחקר בטיחות בדרכים, חושף כי טיפול בתשתית בקטעים מסוכנים בכבישים ובצמתים מסוכנים, יכול להציל את חייהם של 55 בני אדם בשנה.

בדיקה פרטנית מגלה כי שיפור התשתית בקטעי הדרך המסוכנים ברשת הכבישים הבינעירונית יכולה לחסוך את חייהם של 48 בני אדם בשנה ותיקון התשתית בצמתים המסוכנים יכול לחסוך את חייהם של שבעה בני אדם בשנה. מהמחקר עולה כי בישראל ישנם קטעי כביש מסוכנים באורך של 326 קילומטר מתוך 4,136 קילומטר כביש בינעירוני שנבחנו. 74 מהכבישים האדומים הבינעירוניים בישראל הם "כבישים אדומים"- כבישים שקטעי דרך שונים לאורכם מוגדרים מסוכנים ונכנסים לרשימת מוקדי הסיכון בהם יש לטפל בעדיפות גבוהה. בנוסף למוקדי הסיכון במקטעים בכבישי ישראל, המחקר מצא גם כי ישנם 85 צמתים לא עירוניים המוגדרים כמסוכנים מתוך 1,274 צמתים שנבדקו. בחינה של הפיזור הגיאוגרפי של מוקדי הסיכון, מעלה כי באזור הצפון נמצאים קרוב למחצית ממוקדי הסיכון, כאשר יתר המוקדים נמצאים באזור המרכז והדרום.

קטעי הכביש והצמתים המסוכנים ביותר
אלו הם עשרת קטעי הכבישים המסוכנים ביותר, הגובים את מספר ההרוגים הגבוה ביותר מדי שנה, על פי הדוח של עמותת אור ירוק:

- כביש 1, בין בית דגן למחלף נתב"ג

- כביש 2, ממחלף פולג עד מחלף גשר השלום

- כביש 2, ממחלף גשר השלום עד מחלף נתניה

- כביש 2, ממחלף חבצלת ועד מחלף ינאי

- כביש 4, מצומת פל ים ועד צומת אור עקיבא

- כביש 4, מצומת בית חנניה ועד צומת מעגן מיכאל

- כביש 5, ממחלף תקווה ועד מחלף ירקון

- כביש 5, ממחלף ירקון ועד מחלף קסם

- כביש 65, בין היישוב נין לדברת

- כביש 70, בין מצובה לשלומי

עשרת הצמתים וקטעי הדרך המסוכנים בארץ:

- הכניסה לכפר ורבורג (כביש 3)

- צומת מצליח (כביש 40)

- צומת הטייסים (כביש 40)

- כניסה לישוב נחלים (כביש 40)

- צומת אבליים (כבשיש 70)

- צומת אחיהוד (כביש 70)

- צומת נהל (כביש 73)

- צומת הכניסה לאל מכר (כביש 85)

- צומת מעון (כביש 232)

- צומת חלץ (כביש 232)

הטיפול במוקדים המסוכנים (מוקדי סיכון) בכבישי ישראל נמצא באחריות חברת נתיבי ישראל. בכל שנה קובעת וועדה בין משרדית, בה חברים נציגי משרד התחבורה, חברת נתיבי ישראל, משטרת ישראל והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, את אותם צמתים וקטעי כביש מסוכנים שיש לשפר את התשתית בהם. הדו"ח מציין כי באותם קטעי דרך וצמתים מסוכנים, יש מחויבות לטיפול מערכתי כולל. במקומות רלוונטיים ניתן להגביר את פעילות האכיפה (בין היתר מצלמות רמזור נגד תאונות), במקומות אחרים ניתן להעלות את רמת המודעות של משתמשי הדרך על ידי הסברה, שילוט וכו'. נראה כי הטיפול בעל התרומה המשמעותית ביותר נוגע לשיפור אחזקתם ומצבם הבטיחותי של הכבישים והצמתים המסוכנים. לאחר גיבוש נקודות התורפה, יש לאבחן את הליקויים הבטיחותיים בתשתית, יש להתאים את השיפורים הבטיחותיים הנדרשים ויש להעריך כלכלית, כדי להוות בסיס לבחירת הטיפול המועדף.

עבור לתוכן העמוד