עבור לתוכן העמוד

אסטרטגית משרד האנרגיה והתשתיות לחדירת הרכב החשמלי

נועם קום

4/10/2026

משרד האנרגיה והתשתיות מפרסם היום מודל ביקושים מעודכן למשק התחבורה, בדגש על כלי רכב פרטיים, כחלק ממודל הביקושים הלאומי למשק האנרגיה שיפורסם בעתיד. צילום: אוטוקום

לצד המודל, מפרסם המשרד עבודה אסטרטגית הבוחנת את המשמעויות הכלכליות של חדירת הרכב החשמלי הפרטי בישראל, את החסמים המרכזיים בתחום ואת צעדי הליבה הנדרשים להמשך התפתחות השוק. המודל המעודכן, נועד לספק תחזית ארוכת טווח לצריכת האנרגיה בישראל עד שנת 2050 ולתמוך בקבלת החלטות בתחומי החשמל, הדלקים והתחבורה. המודל החדש בוחן מספר מסלולים אפשריים להתפתחות השוק, בהתאם למגמות בפועל ולרמות שונות של מעורבות ממשלתית.

המודל מבוסס על גישת Bottom-Up ועל עקרונות מודל האנרגיה הגלובלי של סוכנות האנרגיה הבין-לאומי (IEA), תוך שילוב נתונים ומקורות מידע בינלאומיים כגון בלומברג והאו"ם (UNFCCC).

המודל והעבודה מתפרסמים במקביל למגמת האטה בקצב החדירה של הרכב החשמלי בישראל. לאחר ששיעור הרכבים החשמליים הגיע לכ־25% ממכירות כלי הרכב בשנת 2024, הוא ירד לכ־20% בשנת 2025 ונכון לחציון הראשון של 2026 שיעור החדירה של רכב חשמלי עומד על 12% בלבד.

מודל משרד האנרגיה, בוחן שלושה תרחישים מרכזיים:

תרחיש היעדר מדיניות – משקף מצב של נסיגה מתמיכה ומתמריצים ברכב החשמלי, לצד היעדר השקעה בתשתיות טעינה. בתרחיש זה, שיעור החדירה מתוך מכירות הרכבים עלול להמשיך לרדת ולהגיע לכ־10% בשנת 2030.

תרחיש הייחוס – המשך מגמות ומדיניות תמיכה – מבוסס על מגמות החדירה של הרכב החשמלי שנצפו בשנים האחרונות, שכללו בין היתר תמיכה ממשלתית. תרחיש זה מניח יישום של המדיניות הממשלתית לעידוד המעבר לרכב חשמלי, כך ששיעור החדירה צפוי להגיע לכ-40% בשנת 2030. עם זאת, ככל שצעדי מדיניות לא ימומשו, התחזית של שיעור החדירה צפויה לרדת לעבר תרחיש היעדר מדיניות.

תרחיש המדיניות המוצהרת – משקף עמידה ביעד הממשלתי של כ־90% רכבים חשמליים מתוך מכירות הרכבים החדשים בשנת 2030. מימוש תרחיש זה מחייב האצה משמעותית של קצב החדירה ויישום חבילות מדיניות ותמריצים בהיקף נרחב.

התרחישים ממחישים כי קצב המעבר לתחבורה חשמלית אינו נתון קבוע, אלא מושפע במידה רבה מהמדיניות שתינקט בשנים הקרובות. בפרט, תרחיש המשך המגמות מותנה בהמשך יישום צעדי המדיניות הקיימים והמתוכננים, בעוד שאי מימושם עלול להביא את המשק לתרחיש היעדר מדיניות.

ממצאי העבודה האסטרטגית המתפרסמת יחד עם המודל מצביעים על כך שהפער בקצב החדירה אינו רק סוגיה של עמידה ביעדים סביבתיים או אנרגטיים, אלא בעל משמעות כלכלית ישירה למשק ולצרכן.

על פי הניתוח, חדירה רחבת היקף של כלי רכב חשמליים בהתאם ליעדי הממשלה עשויה לייצר למשק הישראלי תועלת מצטברת של כ-15 מיליארד ₪ עד שנת 2030 ואילו העיכוב בגידול במספר כלי הרכב החשמליים מוערך בהפסד משקי של כ-0.6-2.2 מיליארד ₪ בשנת 2027 בלבד. התועלת המשקית נטו מרכב חשמלי המחליף רכב בנזין נאמדת בכ-24 אלף ₪ לרכב, לאחר ניכוי עלויות תשתית הטעינה. התועלת נובעת ברובה מחיסכון בעלויות האנרגיה והתחזוקה ומצמצום פליטות גזי חממה ומזהמים. גם מנקודת מבטו של הצרכן קיימת כדאיות כלכלית משמעותית: החיסכון לצרכן הממוצע לאורך חיי הרכב נאמד בכ-70 אלף ₪, בעיקר בשל עלויות האנרגיה והתחזוקה הנמוכות יותר.

למרות הכדאיות הכלכלית, החסמים המעכבים את המעבר לרכבים חשמליים:

טעינה בבתים משותפים: כ- 80% ממשקי הבית בישראל מתגוררים בבניינים משותפים (בשונה, לדוגמה, ממרבית מדינות ה-OECD), בהם הקמת תשתית טעינה היא אירוע מורכב טכנית, מסחרית ומשפטית, הדורש הסכמת שכנים וטיפול של ועד בית.

כשלי שוק בציי הרכב: חדירת רכבים חשמליים בחברות הליסינג וציי הרכב, האחראיים לכ-40% מרכישות הרכבים החדשים, נתקלת בקשיים משמעותיים וב"בעיית הסוכן" חוסר בתמריץ כלכלי של מנהלי הציים והעובדים לעסוק במורכבות התקנת עמדות הטעינה וההטענה עצמה, זאת, למרות החיסכון הכולל בעלויות התפעול והתחזוקה.

חסמים נוספים: "חרדת טווח", חשש מירידת ערך בשוק היד השנייה ואי-וודאות לגבי רגולציה ומיסוי עתידיים.

עיקרי ההמלצות: כדי למנוע את הנסיגה בקצב החדירה ולהשיא את התועלת המשקית, המשרד ממליץ על התמקדות בשלושה מישורי פעולה:

הסרת חסמים בבתים משותפים: הסדרה של התחום באמצעות השלמת חקיקה, ובחינת חבילות סיוע מימוני להקמת תשתיות בסיס.

מתווה תמריצים/מיסוי/אסדרה ארוך טווח: הבטחת ודאות למשק דרך מתווה רגולציה/מיסוי ארוך טווח מעוגן בחקיקה, המותנה בעמידה ביעדי החדירה, ואימוץ מנגנונים דוגמת המנגנון האירופי המחייב עמידה ביעדי פליטה או מנגנון ה-ZEV הבריטי, המטיל קנסות על יצרנים ויבואנים שאינם עומדים ביעדי מכירת רכב חשמלי.

מיקוד בציי רכב וליסינג: גיבוש פתרונות ספציפיים שיעודדו חברות וציי רכב להוביל את המעבר לחשמל.